היום יותר ויותר מודעים לחשיבות הקישור:גוף-נפש.
אמנם בזמן שישראל היו על מכונם, סדורים סביב משכן או מקדש, הקשר הזה היה ממש גלוי לעין.
זו היתה ה"פריבילגיה" של נגע הצרעת - היכולת לראות על הגוף ממש, את הפגמים של הנשמה, וכך להיות יכולים לתקנם - ובמדוייק.
ואף יותר מכך: הקניינים עצמם של ישראל מתחילים "להגיב" ולשקף את מצבם הרוחני - צרעת הבגד והבית.
למען האמת, גם לבחינה זו יש השלכה עכשווית, למרות מצבנו הרחוק ממצבם אז:
אומר הבעש"ט הקדוש שקניניו של אדם הם כעין המשך של נשמתו.
לא במקרה יש לאדם חפץ כזה או אחר בבעלותו, כי הדבר קשור לניצוץ מסויים מנשמתו הנמצא באותו חפץ.
ממילא אל לו לאדם להצטער על חפץ שאבד, או אגרטל שנשבר:
הניצוץ עשה את שלו ועכשיו אין לך צורך בחפץ יותר, באגרטל הסיני העתיק.
לכן הוא נעלם, לכן הוא נשבר.
לחיות כך אולי לא קל, אבל הרבה יותר טוב...
;){kind=link}