אנחנו פסיביים.יותר מקבלים מאשר משפיעים או פועלים.
הבנת העניין קשורה בהיות חג זה, חג הסוכות, חג של שמחת הכפרה. השמחה היתרה בסוכות ומיוחדותה, נובעים מכך שיצאנו מטוהרים מעשרת ימי תשובה ויוה"כ.
וכפי שמתבטא במילות השירה בשמחת בית השואבה: אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו, בסמל ה"חרב" שנותן המלך למי שיצא זכאי אצלו בדין והוא הלולב (על פי המדרש), ועוד.
מהלך התשובה המסתיים בסוכות, על פי תורתו של ר' צדוק מלובלין כך עניינו, והדברים עמוקים:
הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, כלומר שיש לנו בחירה חופשית ולכן תהליך התשובה הוא תהליך של לקיחת אחריות על עצמנו. וכלשון הוידוי - אשמנו בגדנו גזלנו וכ'ו.
אמנם, לאחר שהשלמנו אנו את התהליך הזה בימי תשובה, בשיאו של יום הכיפורים, מתגלית בחינה אחרת.
אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.
לשון של זהורית, (היא חוט של שני) שהיתה קשורה על פתחו של היכל, וחציה השני היה קשור בין קרניו של שעיר המשתלח, היתה מלבינה בשיאו של יום הכיפורים לאות על מחילת עוונות ישראל. ממש באותו רגע שהכהן הגדול היה עושה את עבודתו בקודש הקודשים, וקילומטרים הרחק משם היה נדחף השעיר לתהום העזאזל, היה קורה הנס הזה.
אולם הגמרא במסכת יומא דורשת: אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מימי בראשית - כשלג ילבינו.
כלומר:בשיאו של מהלך התשובה ולקיחת האחריות שלנו על עצמנו, מתגלה הקב"ה במידת ידיעתו, שהכל צפוי לפניו, והוא מצדו אומר - הכל היה צפוי וגלוי לפניי. גם חטאיכם. גם נפילותכם. כמו שימי עולם גלויים וידועים לפניי, כך גם כל מעשיכם - ואז, ממילא, מולבנים כל חטאיכם, כי אין אתם אחראים.
זהו פרדוקס - כי "הרשות נתונה", אך בו בזמן גם "הכל צפוי". ובשיאו של יום הכיפורים ה"הכל צפוי" היא המדה השלטת. ומכאן באמת כפרת העוונות.
אמנם כל זה מתגלה רק אחרי עבודת התשובה שלנו (של "הרשות נתונה", של בחירה חופשית).
לכן, אחרי הכפרה אשר משמעותה, כאמור, גילוי ידיעתו של הקב"ה וביטול למעשה של הבחירה החופשית כי גם כל מעשינו פעלת לנו, בחג שהוא זכר לענני כבוד של תשובה (חזרת ענני הכבוד אחרי חטא העגל בט"ו תשרי בשנה השניה לצאתם ממצרים) ניתנת לנו מצווה שאין בה עשיה.
רק שהות תחת כנפיו של הקב"ה.
אי עשיה, פסיביות, כחוויה של ביטול בחירה.
סוכות הוא גם חג עתידי, הקשור בעיקר לאחרית הימים (אפשר לעיין במה שכתבתי על כך באנגלית בhttp://www.globalyeshiva.com/profiles/blogs/a-futuristic-chag) ומכיוון שבעתיד נהיה משוחררים מהמאבק עם יצר הרע, ומ"עול" הבחירה החופשית, אנו משוחררים במצות הסוכה מכל עשיה אקטיבית.
רק צדיקים יושבים עטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה.
סוכה.
');){kind=link}