ראה - עולמות מקבילים
שאלתי איך מסתדרים שלושה פסוקים בפרשת ראה:
"אפס כי לא יהיה בכך אביון..."
"כי יהיה בך אביון..."
"כי לא יחדל אביון מקרב הארץ..."
כי התורה מתחילה בהבטחה שלא יהיה אביון בישראל. אח"כ היא מסייגת את הדבר בעשיית רצון ה׳, ומביאה את האופציה שיהיה אביון בכל זאת.
אבל מדוע בסוף היא שבה ומבטיחה שבכל מקרה יהיו אביונים?
כל שנה אני מתחבט בשאלה הזו ומה שנראה לי השנה הוא שהפסוק האחרון "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" מדבר על דרך הטבע. בדרך הטבע לא יחדל אביון מקרב הארץ.
אבל התורה לא חיה רק את הטבע אלא גם את מה שמעליו. בו זמנית.
ולכן אין סתירה:
כי הפסוק הכי לא יחדל" הוא מדבר במציאות שעפ"י הטבע.
והפסוק האפס כי לא יהיה בך אביון" הוא במציאות העל טבעית.
ושתי המציאויות אפשריות. זה תלוי בנו.
והדרך להגיע למה שמעל הטבע - היא עשיית רצונו.
ואנחנו צריכים להחליט איפה אנחנו חיים.
בטבע - או מעליו.
;){kind=link}