אם נעיין בפרשיית נדרי האשה בתחילת פרשתנו, נראה שיש בה הרבה חזרות. שוב ושוב התורה אומרת שכשהאשה בבית אביה אביה מפר לה, ובבית בעלה הבעל הוא המפר. ושוב ושוב מדגישה שאם הבעל או האב לא מפרים - הנדר נשאר בעינו וחייב מילוי על ידי האשה.
רש"י, בעזרת חז"ל כמובן, מגלה לנו שאין כאן שום חזרה. "אם היו תהיה לאיש" המופיע בהתחלה אינו מדבר על נשואה, כי אם על ארוסה, וארוסה זו (שוב, רק מתוך רמזים נסתרים במקרא) צריכה הפרה משותפת ע"י האב והארוס.
אח"כ מדובר על גרושה ואלמנה שאין לה כלל מי שיפר לה, ולבסוף - "אם בית אישה נדרה" - מדבר על נשואה ממש, שרק בעלה יכול להפר לה.
לכאורה בזאת נחה דעתנו נוכח החזרות, שמעתה - אינן מיותרות.
רק עדין נשאלת השאלה מדוע התורה לא היתה יכולה לדבר בפשטות וישירות, במקום בצורה הרמוזה והמסורבלת לכאורה הזו.
תשובה חלקית ומיידית יכולה להיות - שהקב"ה מסתיר את אמיתה של תורה מעיני זרים. ועל כך נכרתה ברית אתנו ואתנו דווקא - על דברי תורה שבע"פ; ורק מי שמחובר אליה, יכול להגיע לפירוש האמיתי של התורה - הכתובה על הקלף.
אבל נראה שזו רק תשובה חלקית, גם אם נכונה.
כי יש בוודאי שיש כאן לימוד, וכאן אנו צוללים פנימה - לפנימיות התורה.
האשה בכל מקום בתורה, ובאמת הנשיות בעולם בכלל, היא רמז לספירת המלכות. הפרת הנדרים ע"י האב או הבעל מרמזת לישועה אותה צריכה המלכות. ללא בעל או אב, הרי היא לבדה, כגרושה ואלמנה, ועליה "קמים" כל הנדרים=כל הדינים.
אנו לומדים שיש לה, לאשה וגם למלכות, ארבעה מצבים:
בבית אביה (ואז אביה מפר=מושיע לה); כשהיא מאורסה (ואז אביה ובעלה מפרים); בבית בעלה (ואז רק בעלה יכול להושיעה); וכשהיא בודדה לבדה, גרושה או אלמנה (ואז אין לה מי שיציל אותה - מנזקי עצמה).
מעניין לראות שהסדר אינו כמו שהובא כאן -בית אב, ארוסה, נשואה, גרושה או אלמנה, אלא: בית אב, ארוסה, גרושה או אלמנה, נשואה.
נראה לי שיש כאן הדגשה, שכשהאשה יוצאת מבית אביה עד שלא נכנסת לבית בעלה, הרי היא כגרושה או אלמנה שאין מי שיפר לה. שהרי כאן היה מקומה הטבעי של הנשואה, כמו שאחרי הנערה בבית אביה עפ"י הרצף באה הארוסה. ובמקום הנשואה באה הגרושה והאלמנה, לרמוז על הנשואה לפני שנכנסת בפועל לבית בעלה.
עפ"י הסוד הדברים פשוטים עוד יותר, שכן זהו ההבדל בין בית האב שהוא רמז ל"אבא ואמא"=חכמה ובינה, שהם "משלוש ראשונות", למציאות אשה עם בעלה שהוא רמז ל"שבע תחתונות"=תפארת ומלכות. בשלוש ראשונות כידוע הכל בחיבור שלם ו"לא יגורך רע", ולעומתה מציאות שבע תחתונות היא מציאות בה שולט הפירוד הזקוק לתיקון. לכן המעבר מבית האב למצב האירוסין עובר "חלק" עפ"י הרצף, בשעה שהמעבר לנישואין יותר דרמטי, שכן שם המלכות ממש זקוקה לישועה - ישועת התפארת, בעלה.
;){kind=link}