קרח ראה את שמואל יוצא משושלתו ולכן טעה.
לכאורה אפשר לשאול - הרי יכול להיות מישהו מצאצאיו שינצל גם אם הוא ימות! ואיזו ראיה זו?
מהמדרש המובא ברש"י עולה מהלך שונה מעט (ע"ש) אבל לי נראה שהיה ברור לקרח שאם הוא יפסיד וימות כאן, הרי שגם מכל אשר לו, מכל צאצאיו - לא ישאר שריד ופליט. אחרי הכל "גדולה המחלוקת" שאפילו יונקי שדים שלא עשו דבר, נבלעו, אז גם אם מי מבניו שהיה בוגר יעשה תשובה - הרי בהכרח יספה יחד איתו.
ולכן כשראה ששמואל יוצא ממנו, זה אומר שישאר שריד, "ומה זרעו בחיים, אף הוא בחיים", כפשוטו. כי זרעו נגרר אחריו. אז גם הוא יצא חי כמותם, ואין זאת אלא שהקב"ה מסכים איתו.
ואני רוצה לומר שהוא צדק.
כולם נבלעו, ממש כפי שאומרת התורה בפרשתנו.
אלא שהיה שם נס נסתר. והוא נחשף רק יותר מאוחר, בפרשת פינחס. והוא לא כאן בפרשתנו, כדי להסתיר אותו...
הנס היה שהבנים לא מתו.
מי יודע, אולי היו אלה יונקי שדים שבאמת לא חטאו, ואיכשהו הגיחו מן האדמה. או שמי מבניו שאכן עשה תשובה, ולמרות שהדין היה גדול וזה לא הציל אותו מנפילה, זה כן הציל אותו ממוות. קרח חשב שקיומו של שמואל כביכול "כופה" את הקב"ה להצילו, כי או שכולם נבלעים, או שכולם ניצלים, אבל הקב"ה הראה שגם כולם יכולים להבלע, ובכל זאת שמואל יהיה בעולם.
;){kind=link}