לקראת הימים הקדושים והציוניים הבעל"ט - יום השואה, הזכרון, העצמאות, וירושלים, הרהור...
ישנה סתירה לכאורה בין רש"י בתחילת התורה ופרשת השבוע (אחרי מות).
על הפסוק "בראשית ברא..." שואל רש"י - מדוע מתחילה התורה בסיפור בריאת העולם? הרי המלה "תורה" היא מלשון "הוראה". אין זה מעניינה של התורה לספר סיפורים, לתאר מהלך היסטורי, ואף לא לשכנע במציאותו של בורא. עניינה להורות את הדרך, להורות הוראות, ואלו הן בעצם המצוות. לכן היה ראוי שתתחיל ב"החודש הזה לכם ראש חודשים" וכו׳. עיינו שם.
תשובת רש"י היא שאם יבואו הגויים ויערערו על זכותנו על א"י, באמרם שהם היו שם קודם, נוכל לומר להם: הקב"ה ברא את העולם ברצונו, ברא את א"י ברצונו, הושיב בתוכה את הכנענים ברצונו, ועכשיו הוציא אותם משם והושיב אותנו במקומם - ברצונו. במלים אחרות החלטה שרירותית לחלוטין שלו, שאינה תלויה בדבר, מגרשת את הגויים שאכן קדמו לנו, ומושיבה אותנו תחתם.
אמנם בפרשתנו משמע אחרת. הגויים נפלטים מא"י - כי הארץ מקיאה אותם, על מעשיהם המושחתים. בהקשר זה אנחנו עצמנו מוזהרים על עיקר איסורי העריות, כדי שלא יקרה כל זה גם לנו. כלומר שהזכות שלנו על א"י, והעדר זכות קודמינו שם, היא פונקציה של המעשים, וזו פשוט עשיית צדק, ולא צעד שרירותי.
מה שנראה לי בפתרון הסתירה, הוא שהקב"ה הוא מעל הזמן והכל צפוי לפניו. מזווית זו גלוי לפניו שהגויים לא ראויים להחזיק בא"י בגלל טומאת מעשיהם, ואנחנו בוודאי נהיה ראויים לכך לפחות באחרית הימים וכפי שקבלה ביד חז"ל "עתידים ישראל שיעשו תשובה". לכן הארץ שייכת לנו, ולא שייכת ולא תהיה שייכת לשום אומה אחרת.
אמנם הקב"ה אינו חפץ שנחיה עפ"י ידיעתו הצופה ויודעת כל, אלא לפי "הרשות נתונה" והבחירה חופשית. ולכן לאחר יציאתנו ממצרים ולפני כניסתנו לא"י אנחנו מצווים לעשות הכל כדי להיות ראויים לשכון בה, בהתרחקות מחוקות הגויים - מצרים וכנען.
נכון. בסופו של דבר, אם נרצה או לא, באחרית הימים נרצה להיות ונהיה ראויים לגור בא"י, אבל בינתיים, זה תלוי ומותנה, ועל פי זה אנחנו אמורים לעבוד.
מה שעולה מכל זה, ששייכות א"י לעם ישראל, היא דבר שאין בו ספק, אבל היא רק בגלל שאנו ראויים לה מצד מעשינו. ומאחר ומובטח שנהיה ראויים, מובטח שתהיה שלנו. אלא שככל שנזרז את עצמנו להיות ראויים כבר עכשיו, נוכל לזכות לכך יותר מהר.
ואם אנו רואים שאנחנו יושבים כאן והארץ אינה מקיאה אותנו למרות שאיננו, או איננו כולנו ראויים, הרי זה רק מצד ארך אפים של הקב"ה, ונסתרות ההשגחה, ואסור לנו "לבנות על זה".
והמבינים - יבינו...
;){kind=link}