פורים - פרה
לפי הרב קוק ע"ה הקשר בין פורים ופרשת פרה ופסח ברור:
חטא העגל קרה בגלל מלחמת עמלק. לדבריו "הקרירות" שגרם עמלק היתה גם באמונה של ישראל, והיא זו שגרמה להם ליפול ממדרגתם הגבוהה של יציאת מצרים, עד שחטאו אף בעגל. ממילא חג מחיית עמלק(=ספק) קשור לגמרי לפרה אדומה, שהרי גם היא באה לתקן את חטא העגל ("הבן שלה") כידוע.
אנחנו מוחקים את הספק (פורים) ונטהרים מנזקיו (פרה).
אבל יש כאן עוד.
על ענין הפרה אמרו שהיא בלתי מובנת. אמנם צריך להבין מה לא מובן...הרי המדרש מסביר יפה "איך זה עובד" - "תבוא האם ותקנח טינוף בנה..."
נראה שמה שבאמת לא מובן הוא ענין המוות, החידלון עצמו, אשר ממנו נובעת הטומאה. כי טומאה קשורה באטימות ואף טמטום. הסתר אורו של הקב"ה במוות עצמו, וכן בהבנה שלנו. כי זה לא באמת נתפס כיצד מ"מלך חפץ בחיים", יוצא ההעדר. וגם אם נסביר: "בעוונותינו..." עדין תשאל השאלה למה יש עוונות. ואם יאמר שזה כדי שתהיה בחירה חופשית, נשאל למה צריך בחירה. ואם זה כדי שיהיה טוב, למה לא יכול להיות טוב בלי בחירה ויסורים וכו. בסופו של דבר נוכח הרוע בעולם ושיאו - המות לע"נ, אנחנו נשארים עם קושיות באמונה, שהיא בעצם טומאה. טמטום חושים. כי כדי להגיע לקדושה, האמונה צריכה להיות שלמה.
כדי לתקן את זאת באה מצוות פרה אדומה שהיא בעצמה בלתי נתפסת, ולכן יש בה גם צד מטמא, להורות על החשכת הדעת; ומה שמטמא בה הוא בדיוק הפלא - כיצד דבר המטהר, מטמא את העוסקים בו. (כך מנוסח במקורות הספק המסויים בעניין הפרה).
אבל הכניעה שיש בה לגזרת התורה היא הצד המטהר שבה. כי ביטול ההבנה מול הקב"ה, ההבנה שאנחנו עומדים מול משהו בלתי מובן ונתפס, היא בעצמה אמונה. וכך גם ביטול הרצון שלנו מול רצונו ומצוותו.
מצד זה פרה היא המשך ישיר של פורים. כי בפורים יש ענין ביטול הדעת בעד דלא ידע, ובפרה "גזרה גזרתי חוקה חקקתי ואי אתה רשאי להרהר".
;){kind=link}