עשר פרשות בחומש ויקרא - פרשת שמיני:
בינה
כל הידיעות נמצאות בחכמה. כולם בחכמה עשית. אבל הדברים הם בבחינת "זרע" שלא יצא לפועל.
בבינה מוציאים דבר מתוך דבר, "מולידים" תובנות חדשות, ולכן בינה נקראת לפעמים "אמא" (וחכמה, כמובן, "אבא").
היא מוציאה לפועל את מה שהיה גנוז בחכמה, ולכן גם אם היא עדיין שייכת לעולם המחשבה, היא כבר פונה לעבר עולם המעשה, החומר והריבוי. לכן יש לה כבר "צורה" ממשית, והיא יוצאת מגדר נקודה או קוצה של נקודה לאות בעלת מימד משמעותי בשם הוי׳: ה׳ ראשונה של שם.
הה׳ הזה הוא צירוף של ו׳ וד׳ שהיו כלולים ב"מילוי" של י׳: יו"ד, להורות על מה שאמרנו - שהבינה מוציאה לפועל את מה שגנוז בחכמה.
אם נספור מן הסוף להתחלה, מן הנמוך לגבוה, הרי היא השמינית, כלומר אחת מעל המספר שבע שכל העולם החומרי מושתת עליו. וכשמדברים על המספר 8 כמעל לטבע, מתכוונים לבינה, כי היא מלמטה למעלה התחלת ה"שלוש ראשונות" שמעל לטבע - כתר חכמה בינה.
בני בינה ימי שמונה של חנוכה מבוסס על זה. וגם היום השמיני למילואים שהוא ר"ח ניסן קשור לכך.