לומר שישראל סיימו את תפקידם המיוחד בעולם כעם הנבחר, שחטאו, ובגלל שחטאו מאס בהם הקב"ה - בהם ובברית הנצח שכרת עמם; לומר שיכולה לצמוח דת חדשה שבה אין ישראל המקיימים את מצוות התורה שנתקבלה בסיני המרכז, אלא דת אחרת, גלובלית; לומר שכבר נגאל העולם ע"י אדם שחציו (מצד האב) אל והוא המשיח של אחרית הימים, ולכן היום המקודש צריך להיות היום השמיני שלאחר השבת (Sunday), כל זה - לא מקובל עלינו.
כי:
הברית בין הקב"ה לישראל היא ברית אמיתית, כלומר - נצחית, שלא תתבטל לעולם; ואפילו אם עם ישראל חוטאים, הם אמנם נענשים, גולים, סובלים, אבל הקב"ה איתם גם בצרתם, יחזור עמם משם, ומובטח שהם ישובו אליו, כפי שיותר מאשר רמוז בתורה, בעיקר בחומש דברים, עיינו שם. [ולמען האמת גם כל הפואנטה של עלילות יוסף שאותן מסיימים השבוע הוא זה - שישראל אע"פ שחטא ישראל הוא וכל מעשינו משרתים בסופו של דבר את המטרה האלוקית].
כמו ישראל, גםהמצוות ומרכזיות קיומן ע"י ישראל הן עניין נצחי שלא יבוטל לעולם, ולא יוחלף, כי כל מציאות העולם מושתתת על התיקונים שמתתקנים אך ורק ע"י תורה ומצוות, ודרושים ברורים על כך ישנם בתורת הקבלה שלנו, אך כאן מקומם (אמנם מקומם ישנו גם ישנו במקומות אחרים....) ורק כך יוכל העולם להגיע באמת לאחדות גלובלית אמיתית, ולא מזוייפת, מוניטארית, שקרית.
כדי לראות שעוד העולם זקוק לגאולת משיח אמת - רק תפתחו את העיניים! אז תראו שאין לנו אלא לייחל ליום שכולו שבת. אבל עוד דרך לעבור ועוד לא הגענו. כמובן צריך לא להתייאש ממנו, ולא להתקע ביום הששי (ג׳ומעה). דן לא להעמיד פנים שכבר הגיע (Sunday).
יהיו דה"ת אלה לא לע"נ של אותו האיש.