וירא-התגלות הבורא במלאכיו

רש"י בעקבות חז"ל מפצל את סיפור תחילת הפרשה לשניסיפורים מקבילים: סיפור התגלות הקב"ה לאברהם - "ביקור חולים" אחרי מילתו, וסיפורהופעת המלאכים. די רחוק מהתחלת הפרשה מופיע פסוק שממש "מכריח" את החלוקה הזו:ויפנומשם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה. הקב"הלחוד, והמלאכים לחוד.

אבל בהתחלת הפרשה כל העניין נראה דחוק מעט. למשל לומר ש ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניךאל נא תעבר מעל עבדך הוא דיבורעם הקב"ה בכבודו ובעצמו כאשר הפסוק שלפני ושלאחרי מתייחס אל המלאכים, וללא כלאזהרה, נראה תמוה. הקריאה לפיה ויראאליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום וישא עיניווירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו הוארצף אחד, כלומר שהקב"ה מתגלה אל אברהם, וההתגלות היא בצורת שלושה אנשים, נראית הפשט האמיתי. אולפחות נצרכת מחשבה מדוע התורה מגלה את עצמה בצורה כזו, שלפיחז"ל היא כה מטעה.

נראה שהסיבה היא שאכן יש כאן לימוד נסתר, שיש ללמוד דווקא מהנגלהבפרשה, שהוא לימוד נוסף על לימוד חז"ל. והדבר מובלט דווקאכאן בבשורת הבנים לאברהם, למרות שבהמשךעצמו, כפי שציינתי, כשמדובר על הפיכת סדום, הסצנה באמת מתפצלת לשנים, ללא עוררין.

בבשורת הבנים: יצחק, יעקב, והעם השלם שעתיד להופיע בעקבותיהם, רוצההתורה להדגיש את התובנה הכ"כ חשובה שהאבות הם הם המרכבה.כלומר, אבותינו הקדושים מייצגים, כל אחד בדרכו, מידה אחת משלוש מידות עיקריות שבהםמנהיג הקב"ה את עולמו. הבנת עניין שלוש המידות הללו הוא הבסיס לכל התורהכולה, ולהבנת מה תפקידו של העם הזה העתיד להופיע בעולם, אשר הם צאצאיהם של אותם"נציגי המידות".

אברהם יצחק ויעקב מייצגים חסד-גבורה-תפארת, ובלשון קצת פחות קבליתויותר "עיונית": חסד-דין-רחמים.

מידות אלה, חד"ר, עניינם כח קו האמצע, מידת המיצוע אליו שואפתהיהדות, שבו תלוי תיקון העולם, ע"י איזון בין שתי מידות קיצוניות, ימיןושמאל, אשר "בא הכתוב השני ומכריע ביניהם", האמצע, ויום שלישי -"פעמים כי טוב". כח המספר שלוש הוא בכך שבא לאחד את שני הקצוות וכך, ורקכך, נוצר מבנה בר קיימא, ממש כמו בקליעת חבל - "והחוט המשולש לא במהרהינתק".

די מצמרר לחשוב, שיוצא מכל זה שבהתגלות שלושת המלאכים, אמנם רואהאברהם את המרכבה, אבל רואה הוא גם אתעצמו, את בנו שעוד לא נולד, ואת נכדו שוודאי עדין לא בעולם. אבל זו בשורתהבנים, ולכן הוא רואה את המשכו ואת תכליתו, ותכלית צאצאיו.

בהמשך, כשמדובר על הפיכת סדום, אין כבר צורך "לאחד אתהסצנות", כי אין עניין לייצג את המרכבה, ולכן הן מתפצלות, ויותר מכך: במקוםשלושה, המלאכים נעשים שנים.

ניתן להבין למה כל הנאמר כאן לא נתפרש ברש"י, שכן הצגת האלוקותבדמות מפוצלת, כל שכן בדמות בני אדם או מלאכים כבני אדם, מסוכנת למי שלא מעמיק.

אלא שאנו יודעים שאין פיצול חלילה באלוקות, אבל במידותיו הוא מתגלהבריבוי.