בראשית ברא אלקים את המרק...
אולי תמיד חשבתם שהוא ברא בהתחלה את השמים ואת הארץ, כי הרי זה מה שכתוב: "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ". אבל השמים הם ענין של יום שני, והארץ- של יום שלישי.
ואולי חלק מכם חושבים שבהתחלה הוא ברא את האור. ("ויהי אור"). אלא שבפסוקים של יום א׳ ברור שהאור הופיע בתוך מציאות קיימת שכבר קדמה לו. רש"י מסביר לכן ש"בראשית" זה בכלל לא "בהתחלה" אלא "בהתחלת". ואז יהיה פירוש המלים הראשונות של התורה: "בהתחלת הבריאה שברא הקב"ה את השמים ואת הארץ - קרה משהו." וכוונת התורה למקם אותנו נכון ב"זמן", לקראת עיקר מה שבאה לספר לנו.
ומה רוצה התורה לספר? מה קרה באמת בהתחלת הבריאה? מה היה שם?
ובכן, היה "מרק" שחור, המורכב מחושך ומים, שנקרא "תוהו ובוהו".
כלומר שמה שנברא, כלומר, התחדש ראשון, היה החושך.
לא האור. ולא השמים. ולא הארץ.
כך גם אומר הנביא ישעיה "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע" (ישעיהו מ"ה). בורא חושך דווקא. בורא רע דווקא.
ואם החידוש הראשון היה חושך ורע, הרי שצריך לומר שקודם לכן - היה רק אור וטוב.
ולתוך החושך הנברא הזה, חזר וזרם אור שוב, כשרצה בכך הבורא: "יהי אור". כניסת האור מתחילה לעשות סדר בתוהו ובוהו ובונה עולם, כפי שרואים מהמשך הפסוקים.
יוצא מזה שכל המציאות, עניינה- חושך מחודש (שבא אחרי אור מוחלט), ובתוכו מתחיל לפעול אור. ועוד יוצא מזה, שעלינו לבחור בין החושך הנברא (הנברע), ובין האור שנראה חידוש- אבל באמת היה כאן ראשון, אשר מוביל אט אט את הכל, לחזרת האור המלא.
זו הבחירה החופשית של האדם.
למבין, זה היה שיעור ראשון בקבלה...
צריך להעיר שתרגום אונקלוס על הפסוקים הראשונים אינו מסכים עם הפירוש כאן של רש"י. שכן בתרגום כתוב "בקדמין ברא ה׳ ית שמיא וית ארעא", כלומר שלשיטת אונקלוס הגר "בראשית" פרושו באמת "בהתחלה". צריך לפרש דברים אלו הקושיות שהעלנו, אבל על כך אולי בפוסט אחר. מכל מקום, שיטת רש"י, וכפי שהסברנו לעיל, תואמת דווקא את כתבי האריז"ל לגבי ראשית המציאות, והוא פלא גדול.
;){kind=link}