לגבי תיקון ליל הושענא רבה:
יין המשומר זקוק לחותם בתוך חותם כדי שלא יתקלקל במגע גוי.
ואנחנו צריכים להיות בבחינת "יין המשומר". כדי שלא יוכלו לגעת בנו.
החותם הראשון נעשה בחתימת יוה"כ.
החותם השני נעשה בליל הושענא רבה.
וכפי שהבאנו מהרב קוק ע"ה, תשובה שלמה לא נגמרת בצמצום החיים, בצום, כי אם דווקא בחזרה לחיים מלאים, בחג, זמן שמחתנו. ממילא אנחנו נידונים איך אנחנו חיים ושמחים, לא רק איך אנחנו צמים ומצומצמים. לכן בסוף החג דווקא גמר הדין.
אמנם חג תמיד מסתיים בעצרת. פסח מסתיים בחג עצרת הוא שבועות וסוכות מסתיים בשמיני עצרת הוא שמחת תורה. ושתי העצרות הן זמני קבלת תורה. חג מתן תורה ושמחת תורה. אלא שפסח-שבועות הוא מהלך מלמעלה למטה. לכן בתיקון ליל שבועות לומדים מכל ספרי התנ"ך, שהם קבלה משמים. שמיני עצרת הוא סיום מהלך ממטה למעלה של תשובה. לכן הלימוד בהושענא רבה הוא של כל חומש דברים, שהוא כדברי המהר"ל "התורה מבחינת המקבל", ממטה למעלה, משה מדבר ושכינה מתוך גרונו. חומש דברים מכונה גם "משנה" תורה, כלומר כעין בבואה של התורה מבחינת הנותן, שהיא אשר הופכת עכשיו, בלילה הזה, למרכזית.
לכן החותם השני הנצרך אחרי כפרת יוה"כ, הוא בלימוד משנה תורה, להתעורר מצדנו בתורה מלמטה, כדי לזכות לשמחת התורה בשמיני עצרת.
ונזכה לשמחות, ונהיה חתומים בחותם בתוך חותם מכל רע.
;){kind=link}