הרהורים אחרי נעילה
מוזר לקרוא לתפילה ביום הכיפורים "נעילה", הרי אסורים בנעילת הסנדל! ובאותה מידה מוזר לקרוא לתפילה שהיא שיא קיבול התפילות על שם נעילת השערים!
אולי יש כאן רמז לכך שיש עניין גדול דווקא בחזרה לשגרה, בחזרה לחיים. ביום הכיפורים אנחנו כמו מלאכים ולכן הרצפה והשפיצים שלה לא מפריעה לנו. אבל בנעילה, כבר עומדת "להנעל" המלאכיות הזו ואיתה יחזרו הנעליים של דרך הטבע, וכאמור יש בזה ענין.
ואולי גם זה הוא כפי שכותב הרב קוק זצ"ל באורות התשובה, שבתשובה מתעוררים גם הרבה כוחות שליליים, מצמצמים את הנפש, כגון חרטה והלקאה עצמית, צום והדרת שינה, ואין התהליך נשלם בבחינת "תשובה שלמה" אלא בחזרה של כוחות החיים לאיתנם, ולכן מיד אחרי כיפור מגיע חג. (ובאמת בסופו "גמר" התהליך בהושענא רבה).
לכן התפילה האחרונה של יום הכיפורים נקראת "נעילה", על שם נעילת מהלך הסיגוף וחזרה לחיים טבעיים ומלאים בנעילת הסנדל.