מדריך למשתמש - יום התשיעי בתשרי:
כל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי.
מדוע צריך "צום כפול"?
נראה בפשטות (ויש טעמים נוספים עפ"י הסוד ואף "פשטים") שהעניין כאן הוא ביטול רצון מוחלט שלנו אל מול רצון ה׳. אם הוא אומר לצום - צמים, בדיוק כפי שאם הוא אומר לאכול - אוכלים. אין מבחינתנו הבדל. את זה אנו מראים באכילה, והדגש הוא שאנו מבינים שעיקר הצום שנצום הוא לא עצם ה"ספורט" שבאי אכילה, אלא הציות. ביום הכיפורים עצמו, בהפטרת שחרית, כך זועק הנביא ישעיה גם כן:
"הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא צום ויום רצון ליהוה???
הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו! הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם!"
והעיקר הוא הציות עד כדי כך - שעשיית הרצון נקראת "צום אבחרהו".
יוצא מכל זה שעיקר הכוונה בצום עולה דווקא מתוך האכילה תחת ציווי של תשיעי כי בלעדיה לא היינו בטוחים שהעיקר בצום הוא עשיית הרצון ולא המעשה עצמו.
נמצא שאם בצום העשירי אנו מבטלים את הגוף, באכילת התשיעי אנחנו מבטלים את המחשבה.
[אחרי הכל, איך אפשר להבין ציווי על דבר שלא צריך לצוות (לאכול-דבר טבעי), אלא אם אנחנו מבינים שאנחנו לא מבינים כלום?]
לכן צריך "צום כפול" - כנגד גוף ומחשבה.
אז בתיאבון תודעתי - וצום קל!