בזכות מצות שילוח הקן נזכה לביאת המשיח ואליהו הנביא זכור לטוב. כך במדרש רבה כי תצא. המדרש מתבסס על השורש ש.ל.ח. החוזר בענין שילוח הקן וכן במשיח ואליהו הנביא. ומה שפועל כאן לקדם את הגאולה הוא הוויתור - לכבוד שמים. אפשר היה לו לאדם לקחת את הכל - אם על הבנים, והוא מוותר על רוב הבשר. ואם הוא משלח את שלו, גם הקב"ה משלח את שלו.
אולי היה אפשר לשאול למה צריך לוותר דווקא על האם, ולא על הבנים - וכאן אנו נזקקים למדרשי הזוה"ק המסבירים שצערה של הצפור על בניה, מעורר בשמים צער על אם הבנים אחרת...
מכל מקום, מרכזי כאן הויתור וכשאדם מוותר על שלו, הלוא הוא ממליך על עצמו את מי שבגללו וויתר, וזוכה לגאולה של מלך המשיח.