בחירה חופשית?האמנם?
בתחלת פרשת ראה כתוב: "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה.
את הברכה אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום."
איזו ברכה היא להיות שומע בקול ה׳, להיות עבד ה׳! איזה חסד ושפע אלקי הוא זה - למצוא את עצמנו עושי רצונו!
האמנם???
והרי עשיית רצונו היא מצדנו ולא מצדו- אנו שצריכים לפעול! הרי "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמים". הליכה בדרכיו היא תוצאת הבחירה החופשית שלנו!
אבל כך משמע מהפסוקים: "הברכה אשר תשמעו". ברכה ממנו.
מעניין שכשמדובר בהמשך על ההליכה בדרך הרע, שם אכן מודגשת הבחירה החופשית, כפי שהיינו מצפים:
" והקללה אם לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם."
כאן יש שימוש ב"אם" שמראה על אפשרות ובחירה. אופציה.
יוצא אם כן, ובניגוד למה שחונכנו עליו, שהבחירה הרבה יותר מצומצמת ממה שחשבנו. זו לא בחירה בין טוב לרע, אלא בין בחירה - להעדר בחירה.
כשאנחנו הולכים במסלול של עשיית רצון ה׳, אנחנו בעצם בוחרים בביטול הבחירה החופשית. ואילו כאשר אנחנו חלילה הולכים במסלול של אי עשיית רצונו- אנו בוחרים במציאות בה יש בחירה חופשית.
למעשה, לא צריך להיות מופתעים מהמסקנה הזו, אם מסתכלים מעט לעומק. שהרי ללכת בדרך ה׳, פירושו להבין שאין דבר בעולם מחוץ לרצונו. לא צריך שיהיה, לא יהיה, אבל גם בעצם מעולם לא היה, דבר מחוץ לרצונו. להיות "צדיק" פירושו להיות במצב שבו לפחות השאיפה - שלא לעשות דבר נגד רצונו, כאילו אין כאן כלל בחירה חופשית כלל. להיות מאמין, פירושו לדעת שאין באמת משהו שיכול לעמוד מול רצון ה׳.
בדרך הנגדית, דרך הרשע, חווים חוויה בה כאילו אפשר לעשות גם נגד רצונו, כברעיון הבחירה (הבחירע) החופשית כפשוטו. אלא שזו כמובן אשליה. שכן מה שהקב"ה רוצה, בהכרח בסוף יהיה. והוא רוצה בטוב, לכן יהיה טוב. ואם כן עשיית הרע היא רק אשליה זמנית בעוה"ז. אבל סוף הטוב, רצון ה׳, להגיע. רק השאלה באיזו דרך נגיע לשם - ארוכה או קצרה. מי שבוחר בדרך הרע, בסה"כ בוחר בדרך הארוכה יותר. וחבל - לו ולכל העולם.
אז עכשיו, עם פרוץ אלול, התורה רוצה שנראה ונבין משהו (פרשת "ראה") לקראת ימי התשובה, ולדעתי יש כאן שלושה עניינים קרובים זה לזה:
הראשון, שעלינו לבחור בדרך הקצרה, להגיע אל הטוב שראה הקב"ה כתכלית לכל המציאות הזו. וזאת, ע"י חזרה (תשובה) למסלול עשיית רצונו.
דבר שני, עלינו להשריש בדעתנו, כי אין דבר מחוץ לרצון ה׳, וחבל לשגות באשליות, שהן, כאמור, הדרך ה"ארוכה".
דבר שלישי, עיקר עניין התשובה איננו כ"כ בבחירה בטוב, שהרי כבר אמרו חז"ל שאין לנו במלחמה האבודה הזו סיכוי, כי "בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו." מה שאנו יכולים לעשות, הוא רק לא לחסום את הקב"ה מלעזור לנו, לתת לו לפעול, לתת ל"ברכה אשר נשמע בקולו" להגיע אלינו. להתפלל על התשובה,לבקש ממנו שיקרבנו אליו.
וזה פירוש מה שאמרו "פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם". הפתח שצריך לפתוח הוא קטן. לא נדרש מאתנו לחולל מהפכה. רק לאפשר...
פתחי לי אחותי רעיתי...
אני לדודי ודודי לי.
ממש.
אלול מועיל לכולנו!