האם לקב"ה יש בחירה חופשית?
וודאי שכן!
זו הסיבה שהוא נותן גם לנו אותה, כדי שנדמה לו, ועל ידי כך ייעשה "דימוי הצורה ליוצרה" שהוא הבסיס לדבקות בו ית׳. ודבקות בו ית׳ הרי הוא עצם הטוב. אמנם כשהוא נותן לנו בחירה חופשית, הרי הוא מצמצם כביכול את בחירתו שלו - כי אנו יכולים לכאורה לעשות נגד רצונו.
אולם אנחנו יודעים כי באמת רצונו ית׳ אינו מוגבל, וכל עניין הבחירה באמת מוגבל - לתקופתו ולצורך שלשמו נוסד בעולם. ממילא גם חופש הבחירה שלנו אינו באמת מלא, וישנה בחינה בה אנו באמת מחוייבים? במעשינו - לעשות את רצונו.
יתר על כן, הקב"ה לעתים בוחר, וברור שבסוף הימים יבחר, ליטול מאתנו לגמרי את הבחירה.
בפרשת ואתחנן יש קושי גדול בפסוקים. פרשת "ונושנתם" מתחילה במהלך בו הבחירה לכאורה מכרעת. חטא ועונש. אם "נתיישן" בא"י בחטא חלילה, מובטחת השמדה מוחלטת. "אבד תאבדון...השמד תשמדון".
אולם בפסוק הבא מיד אח"כ כתוב: "ונשארתם מתי מספר בגויים". והדבר נשמע כקללה. אבל אחרי השמדה טוטאלית גם "מתי מספר" זו ברכה! כל עוד ש-"ונשארתם"...
מכל מקום מהלך החטא ועונשו אינו פועל כאן במלואו.
בהמשך הדברים מובטחת גאולה לישראל באחרית הימים, גם אם מתוך קושי גדול,
והמפתיע מכל - מובטחת תשובתם של ישראל באחרית הימים, שהיא בוודאי בחינה של ביטול הבחירה.
ככל הנראה שמתוך הסתירה הזו יצא מדרשם של חז"ל שיש כאן באמת שני מצבים:
נבואת זעם על השתקעותם של ישראל בעבודה זרה כמנין "ונושנתם" שנים, אשר בסופם כליה טוטאלית ח"ו.
בחינה שניה בה מתגלה הקב"ה ברחמנותו, והוא נוטל חזרה לעצמו את החופש להתערב - ומגלה את ישראל מארצם שנתיים קודם למנין "ונושנתם", כדי שלא תוגדש סאתם, ולא תתממש הגזרה. ובבחינה זו מדברים הפסוקים הבאים, בהם באמת מתגלה ענין "נצח ישראל", שעם ישראל תמיד ישאר בעולם, וכי מובטח שיחזרו בתשובה, במקודם או במאוחר. אפשר לומר שהקדמת הפורענות באה כדי לגרום לנו לבחור טוב, וממילא אנו חוזרים בתשובה, ונעשים ראויים לשמירה (נצח ישראל) ולגאולה.
"ובקשתם משם את ה׳ אלקיך...בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה׳ אלקיך ושמעת בקולו".
ואם כן מובטח לנו שנגאל, כי חופש הבחירה של הקב"ה הוא חופש הבחירה האמיתי, ובחירתו בטוב מחייבת.
מובטח לנו שנחזור בתשובה וזה יהיה הגורם המכריע באותה גאולה. וזה מה שעושה אותנו נוצחים ונצחיים.
כל מה שנשאר באמת, הוא לבחור בין הדרך הארוכה לקצרה.
ואם אנו בוחרים בארוכה, הקב"ה מקצר אותה לנו בפורענות.