בתחילת קרבנות המוספים בסוף הפרשה ישנו מספר החוזר בקרבנות: שני פרים, איל אחד, שבעה כבשים. זה קורה בר"ח, בפסח, ובחג הביכורים. מספר הקורבנות כולם עולה יחד לעשרה. אבל מראש השנה משהו משתנה. נעלם פר אחד. חוץ מזה הכל זהה, ויש שם: פר אחד, איל אחד, שבעה כבשים.
בסוכות לכאורה שינוי נוסף, כי מספר הפרים עולה ל13 (ועד שמיני עצרת, בכל יום פוחת באחד), האילים עולים ל2 והכבשים ל14(קבוע). אולם נראה שזו "אותה גברת". כי חוץ ממנין הפרים שסיבתם 70 אומות כידוע, מספרי האילים והכבשים פשוט כפול, מסיבה כלשהי. ובאמת כשמסתיים חג הסוכות בשמיני עצרת, חוזר המספר בדיוק לכשהיה קודם: פר אחד, איל אחד, שבעה כבשים - יחדיו תשעה קרבנות.
וא"כ יש כאן באמת רק שני "סטים", שכל ההבדל בינהם הוא חיסורו של פר אחד, והשינוי חל - מראש השנה ואילך.
אז מה קרה שם, בין שבועות לר"ה?
מה שקרה שם הוא: "בין המצרים". התקופה שבין י"ז בתמוז לט׳ באב, ולמרות שלכאורה שהיסטורית, ולבטח במדבר אין משמעות אמיתית לשלושה שבועות אלה, מאחר והארועים הרעים שבהם (שבירת הלוחות וחטא המרגלים) כלל לא היו באותה שנה; אבל יש שם כנראה משהו, בתקופה הזו, שתכונותיו מזומנות לכל ימי עולם - עד הגאולה.
שכן בין שבועות לר"ה מתחלפת ההנהגה.
פסח, ושבועות, (וראש חודש עמהם בהיותו משתייך לאותו תהליך של גאולה ממצרים: "החודש הזה לכם ראש חדשים" שנצטוו כמצווה ראשונה כבר שם) הם מועדים שבבחינת "אתערותא דלעלא". הקב"ה הוא שפעל ואף התחיל בכל התהליכים, כמעט ללא "עזרה" מצדנו. קיבלנו "מתנות" (כמעט מתנות חינם) של חירות ותורה, בפסח ושבועות. אלא שלא היו לנו, כפי שמראה ההיסטוריה, כלים מספיק ראויים "לקבל את האור" הזה, ובסופו של דבר קרתה שבירה. עגל . מרגלים.
וכאן, בעקבות הנפילה, מתחלפת ההנהגה: מכאן ואילך ההתעוררות והיוזמה צריכה לבוא מצדנו - מה שקרוי אתערותא דלתתא. תהליך זה מתחיל בפועל באלול (ר"ת "אני לדודי ודודי לי" לרמוז על ההתעוררות המתחילה בנו) ותסתיים דרך ר"ה, עשי"ת, ויוה"כ בסוכות ושמיני עצרת.
אבל "האסימון" אמור ליפול דווקא בתקופת ה"תפר" והיא בין המצרים.
צורך ההתעוררות מצדנו, הוא המחסיר כאן פר. נראה שאחד הפרים מסמל את הקב"ה או את פעולתו לתקן אותנו, ואילו חברו מסמל - אותנו. אולם מראש השנה, אנחנו צריכים למלא את החסר בהתעוררות שלנו בעצמנו לתשובה, כביכול להשלים לעשרה את תשעת הקרבנות שיש מכאן ואילך: פר אחד, איל אחד, שבעה כבשים.
או בדרך דומה: אולי בגלל ההתעוררות שלנו אין צורך בפר הנוסף.
אגב, אולי שייך לציין כאן שבחג שפותח את המהלך, פעם יחידה בשנה, תפילת המוסף מורכבת מתשע ברכות ולא שבע, וגם תקיעות השופר הן במבנה של "שלוש של שלוש שלוש", כלומר 3 בריבוע.
מכל מקום הפר החסר הוא "פר האחריות האישית" שלנו, כי מכאן אנחנו מובילים בתשובה את התהליך שסופו בסוכות ושמיני עצרת.