במדרש על פרשתנו "אבני המקום" אותם שם יעקב אבינו מראשותיו, התאחו והפכו לאחת. (שכן בתחלת הפרשה כתוב "ויקח מאבני המקום" ואילו בסופה כתוב "האבן אשר שם מראשותיו")
התאחדות האבנים מרמזת לכוחו של הצדיק לגלות בעולם את אחדות השם, ובפרט ע"י העם שיצא ממנו, עם שהוא שנים עשר שבטים שהם אחד (והמדרש אומר שהיו שם שתים עשרה אבנים) - והוא עם ישראל.
בקבלה אחדות השם מתבטאת באיחודם של שני שמותיו של הקב"ה - השם הנכתב (שם הויה) והשם הנקרא (שם אדנות).
חיבורם של שני השמות הוא בבחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה המופיע בזוהר הקדוש, התיקון האולטימטיבי, והגימטריא של הייחוד הזה - 91, כמניין אמ"ן.
מצאתי השבוע בפרשה רמז נחמד על זה ואשמח לשמוע מכם אם "אמרו את זה קודם לפני" וזה דווקא "משנה" לי מאד - כי אז אדע ש"כיוונתי" נכון, ל"דעת גדולים".
מכל מקום הרמז הוא:
מ׳אבני ה׳מקום ו׳ישם מ׳ראשותיו ו׳ישכב ב׳מקום ה׳הוא ראשי תיבות מ.ה.ו.מ. גימטריא 91, ו.ב.ה גימטריא 13 (=אח"ד)
כלומר: הויה אדנות אחד
תיקון שלם.
;){kind=link}