נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה׳ אלקיך אליו תשמעון
משה רבינו מבטיח לעם ישראל שגם לאחר מותו יהיו נביאים בישראל.
רש"י נזעק כאן לפרש על המלה כמוני:מאחיך כמוני. המהר"ל מסביר בספרו גור אריה שרש"י נזקק לפרש כך כדי שלא נחשוב שפירושו של דבר, שאומר משה שיהיו לישראל נביאים בדרגתו!
שכן דרגת נבואת משה היא בהכרח חד פעמית ו"לא קם בישראל כמשה עוד".
ולכן "כמוני" מתפרש כהמשך לתחילת הפסוק - מאחיך כמוני, ולא כמוני בדרגת הנבואה.
אלא שכאן מתבקשת השאלה: אם "כמוני" הכוונה כמוני מאחיך, מה מוסיפה לנו אמירה זו - "כמוני"? וכי לא ידענו שמשה יהודי מ"עמנו"?! והרי "מאחיך" כבר כתוב!
על זאת עונה המהר"ל שכאן יש רמז לכך שאכן יש בחינה מסוימת שבה הנביאים הבאים יהיו דומים ממש למשה, ועל זה נאמר "כמוני".
אלא שהדברים מופיעים במדרש שלא הובא ברש"י, והוא מדרש ספרי על הפרשה.
שם נדרשת המלה "כמוני" להורות, שכמו שמרע"ה לא חשש לדבר בפני אף אדם (ראינו זאת יפה מול מלך מצרים בכבודו ועצמו ועוד) כך ממש גם הנביאים שיקומו לאחריו - לא יהיו יראים מאף אדם לומר את דברם; והמהר"ל מביא את יהושע ואליהו הנביא כדוגמאות.
בהמשך, וכדרכו, נכנס המהר"ל ל"מימד עומק" ומסביר שמאחר וכל הנביאים, כולל משה, אומרים "דברי קדוש", היינו דברי הקב"ה, הרי כמו שהוא יתברך אינו מתיירא מאף אדם - כך גם הם.
שכן הוא ית׳ כביכול "מתלבש" בתוך נשמתם.
קדושה נותנת אומץ.
ועל כן:
אם אנו רואים מנהיגות יהודית ללא אומץ, פחדנית ומהוססת, אין זאת כי אם שאין שם קדושה...
ולא צריך להיות משה רבינו כדי לזכות לזה!