יוצא מכלל זה שבת הגדול, בו אנו מציינים את הארועים הפלאיים שעברו על עם ישראל לפי היום בשבוע - שבת, ולא לפי התאריך בו קרו הארועים - י׳ בניסן.
התמיהה רק מתחזקת כאשר מבינים כי הסיבה למיוחדות אותה שבת שלפני היציאה, נבעה מכוחו של היום העשירי בניסן. שכן כל יום מימי ניסן עד יום היציאה בט"ו, הנו אחד מ 15 ימי הכנה לקראת הגאולה, ובהגיענו ליום העשירי נשלם שלב חשוב בהכנה הזו; וכפי שמופיע ביהדות הרבה, שהמספר 10 קשור לשלמות (עשר מכות, עשר דברות, עשרה מאמרות, עשר ספירות).
מכאן שעיקר העניין הוא דווקא המספר 10 והגיענו לעשירי בניסן, ואם כן איזה ענין יש בציון היום בשבוע - שבת??
לכאורה היינו צריכים לציין מדי שנה את יום העשירי בניסן, ולא את השבת שלפני פסח!
ההבדל המהותי בין התאריכים העבריים בהם תלויים כל מועדי ישראל (חוץ משבת הגדול...) לבין המנין סביב הופעתה של שבת בעולם הוא, כי התאריך העברי הוא "מצדנו", מצד כנסת ישראל, שהרי הוא נקבע על ידינו בהחלטה מתי לקדש את החודש ע"י בית דין.
השבת לעומת זאת, היא "מצדו" של הקב"ה, כי היא "קביעא וקיימא", קבועה ועומדת, ואינה תלויה בהחלטה מצדנו.
ובהיות ימי ניסן ימי התכוננות לקראת היציאה, לאחר השלמת עשרת ימי ההכנה הראשונים "מצדנו", מגיעים חמשה ימים שהם יותר "מצדו", הנשלמים בנס הגאולה עצמה (ע׳ קיצור הכוונות להרמח"ל עמ׳ פ"ה).
ומאחר ובעשירי לחודש הושלם תהליך אחד והחל התהליך השני, הסופי, נסדרו העניינים בהשגחה כך שיום העשירי יהיה גם יום שבת; להורות ולרמוז על המעבר ממה ש"מצדנו" אל מה שהוא יותר "מצדו".
שהרי
הוא ברא.
הוא שבת.
ועכשיו - הוא גואל.
לכן גם בכל שנה ושנה, עם התקרב הגאולה, אנו מקבלים תזכורת להתחלת התגלות מי שהוא ה"גדול" בכל העולמות, דווקא בשבת - ה"גדול" - ולא בעשירי בניסן.
להורות כי מעבר לכל ההשתדלויות וההכנות, מי שפועל כאן באמת הנו רק הוא ית׳, הא-ל הגדול, הבא להתגלות ולגאול.
;){kind=link}